בן צור ואח' נ' משרד עו"ד: משה קמר

החלטה

לפניי בקשה לסילוק מסמכים שצורפו שלא כדין לתצהיר התובעת 1.

בבקשתו בקש הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "המבקש") כי יסולקו נספחים 17(א)-(יט) לתצהיר התובעת 1(להלן: "המסמכים") , כשבתשובה לתגובה הסיר המבקש את התנגדותו לצירוף נספחים 17(א), 17(ב) ו-17(ה) לתצהיר, מסמכים אשר צורפו על ידו.

טוען המבקש, כי כפי שעולה מתצהירה של התובעת 1 כמו גם מתצהירו שלו, המסמכים נערכו במסגרת משא ומתן לפשרה שהתנהל בין המשיבים (להלן: "המשיבים") למבקש ונכשל.

לפיכך, בהתאם להלכה הפסוקה משהמסמכים והדברים האמורים בהם הוחלפו במסגרת המשא ומתן לקראת פשרה, המסמכים אינם קבילים ואין להשתמש בדברים שנאמרו או נכתבו ע"י צד למשא ומתן כראיה במשפט.

טוען המבקש, כי אין לראות במסמכים אשר צורפו על ידו ויתור או הסכמה לקבילותם של מסמכים אחרים אשר צורפו ע"י התובעת, מה גם כי הדבר הודגש בתצהירו.

מדגיש המבקש, כי הדברים האמורים חלים ביתר שאת בענייננו, שעה שעל מכתביו של המבקש נכתב מפורשות: "מבלי לפגוע בזכויות".

מוסיף המבקש, כי להוכחת טענותיהם של המשיבים עליהם להביא ראיות כשרות כאשר מסמכים אשר הוחלפו במסגרת משא ומתן כשלא נכרת הסכם על פי הם ,אינם יכולים להוות ראיה גם להוכחת עוולה כלשהי, גם באמצעות הודאה הכלולה בהם.

מוסיף המבקש, כי באשר לנספח 17(ד), מכתב של מר נעם אליקים מיום 17.3.11, מלבד היותו מסמך אשר נעשה במסגרת ניסיונות הפשרה בין הצדדים, הרי שהתובעת 1 לא כתבה אותו, לא נכחה בפגישה המתוארת בו ועל כן, אינה יכולה להגישו כראיה על תוכנו.

כך גם באשר לנספח 17 (יט) אשר הינו תרשומת בדבר הפגישה מאותו היום, אשר אף צירופו אינו כדין משהתובעת 1 לא נכחה בפגישה.

מנגד טוענים המשיבים, כי המבקש עצמו צרף חלק מהמסמכים אותם הוא מבקש לסלק מתצהירה של התובעת 1 עובדה שמשמעה כי ויתר על החיסיון הנטען ביחס לכל קבוצת המסמכים אליה משתייכים המסמכים שגולו על ידו.

טוענים המשיבים, כי גרסתו של המבקש בכתב הגנתו ובתביעה שכנגד נסמכת כולה על הדברים שאירעו ונאמרו במסגרת המגעים שהתקיימו בין הצדדים לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון והמפורטים במסמכים האמורים .

המבקש עצמו ,על מנת להוכיח את טענתו העיקרית, כי המשיבים בחוסר תום לב ומנימוקים בלתי ענייניים נמנעו מלהיעתר לדרישתו להגשת תביעה לפיצוי נגד העירייה באמצעותו וייצוגו לאחר מתן פסק הדין בעליון, התייחס לאותם האירועים, השיחות והתכתובות שנערכו בינו לבין המשיבים מבלי שהועלתה הסתייגות או טענת חיסיון באשר לתוכן הדברים.

עוד טוענים המשיבים, כי לא זו בלבד שהמסמכים דרושים כדי להפריך טענותיו של המבקש כפי שבאו לידי ביטוי בכתב הגנתו ובתביעה שכנגד שהגיש נגדם. הרי שהמסמכים, דרושים לדיון והכרעה בטענות שלהם עצמם בתביעתם לחיוב המבקש.

מוסיפים המשיבים, כי מלכתחילה המסמכים אינם חוסים תחת חיסיון המשא ומתן לפשרה.

ברי כי לא כל חומר המוחלף בין הצדדים חוסה תחת חיסיון כשהנטל להוכיח, כי הם אכן חוסים תחת החיסיון מוטל על כתפי הטוען לחיסיון.

באשר למסמכים 17(ד) ו-17(ט) טוענים המשיבים כי הבקשה נעדרת כל עילה למחיקת המסמכים בשל אי קבילות, ולכל היותר יש בה כדי להשפיע על המשקל הראייתי שיינתן למסמכים.

לאחר עיון בבקשה בתגובה לה ובתשובה לתגובה סבורני כי יש להוציא מתיק בית המשפט את המסמכים המסומנים כנספחים 17(ו)- 17(יח) בלבד, ואפרט:

המסמכים המצורפים כנספחים 17(א), 17(ב) ו-17(ה) הינם מסמכים אשר צורפו לתצהירו של המבקש עצמו ואף הושמעו טענות לגביהן במסגרת תצהירו. מה גם כי המבקש עצמו ויתר בתשובתו לתגובה לבקשה דנא , על הבקשה להוציאם.

באשר למסמך 17(ג)-שעה שהמבקש צרף את נספח 17(ב) לתצהיר התובעת, לתצהירו (מסומן כנספח כ"ט לתצהירו), אל לו לטעון כנגד הוצאת נספח 17(ג) המשמש מענה למכתב זה.